מניה הורוביץ,
ילידת קרקוב, פולין. ניצולת מחנה הריכוז אושויץ-בירקנאו; 1944/45, אלמנה, אם לשני ילדים, תושבת תל אביב.
את שקרה באמת בבלוק 10, במרפאה של "הרופא מאושוויץ" דוקטור יוזף מנגלה, שמרה במשך שנים טרופות בקשר של שתיקה.
כשמניה מנסה לספר את הסוד לראשונה, מגדל הקלפים שבנתה במשך 70 שנה קורס ומטלטל את ההווה, כשתחושות רדיפה מהעבר מלווים אותה עת היא מנסה להסביר מעשים שאין להם תשובות.
בקרב האחרון על חייה היא מחליטה לספר לראשונה "גם אם לא תבינו, לכל הפחות שתדעו".

ההצגה מבוססת על  עדויות של ניצולות שואה:
עדה לכטמן ז"ל, אסתר הרשקוביץ ז"ל , רות אליעז ז"ל.

ההצגה מלווה את העדות הראשונה והאחרונה של מניה, שנתבקשה להגיע לספר מול קהל, לאחר ששנים השתייכה לזרם ניצולי השואה השותקים, אלה שלא יכלו להעלות על דל שפתיהם את הסיפור מתוך אימה שלא מרפה שמה תאבד את האחיזה בשפיות, במשך שנים טרופות היא שתקה.  הפעם היא בטוחה שתצליח , בצעדי תינוק עם המון חששות היא נשאבת מיד אל אותם רגעי האימה של בירקנאו. אל הניסויים בבלוק 10, אל המרפאה של דוקטור יוזף מנגלה "הרופא מאוושויץ". אל רגעי הלידה שאחריה נאלצה להמית את התינוק באמצעות זריקת מורפיום לאחר 5 ימי גסיסה.

נרגשת , כואבת ,ללא פילטרים או עידון הפרטים היא נסחפת אל הדקויות, שואבת מילים מתוך תמונות הביעותים שצרובים בזיכרון כל זה עם תחושת האשמה עצמית מתמדת ושאלה בלתי פוסקת של  "להיות או לא להיות?!"  היא לא עומדת במשימה ומתחרטת שהגיעה לספר. קהל עולה אל הבמה, שוכח שהוא בא להצגה,  עוזר להגיש כוס מים לשאול אם היא רוצה ללכת  אך מאוחר מדי לחזור לאחור היא "שם" חצתה שוב את הגבולות, מתעקשת להמשיך למרות הקושי אל המציאות האישית שלה שעולה על כל דמיון, כך מגדל הקלפים שבנתה במשך שבעים שנה קורס בשעה אחת, עת היא מנסה להסביר מקרים ומעשים שאין להם תשובות.

"רק מי שהיה שם יכול להבין" בקרב האחרון על חיה היא מחליטה להוציא את זה ממנה החוצה ללא פשרות  "גם אם לא תבינו  לפחות שתדעו- רק אל תשכחו אותנו" כשהתמונות משתלטות המילים נגמרות , ובכל זאת היא נותנת תקווה,  מסיימת ופונה לצאת .
 
לאחר סיום שידור ההצגה המצולמת  מוקרן סרטון של 4 דקות שמלווה את כל תהליך האיפור שם הקהל מבין שמדובר בשחקן.

בתום הסרטון השחקן יעלה מול הצופים בזום בדמותו, מסיר את האיפור מול הקהל ומספר את הליך בניית הדמות וההצגה את הסיפורים מאחורי הדמות המורכבת משלושת הנשים עדה, אסתר, רות.  ועל אופן שימור הזיכרון לדורות הבאים ע"י אבטיפוס של אנשי עדות.

ההצגה מתאימה לגילאי 16 ומעלה.